הפעם לא תראו פה "הום סטיילינג" או פרוייקט של עיצוב פנים מפוצץ
המקרה הזה קצת שונה, אם בד"כ אני מקטרת על פרוייקטים בלי תקציב, פה היה תקציב אבל הייתה בקשה שלא להחליף או לקנות דברים חדשים כדי "לשמר" את מה שיש כבר ובנוסף היו מגבלות של צביעת הקירות, בטיחות ולחצני מצוקה בחדר (תיכף תבינו) בקיצור גם אם רוצים אין הרבה מה לעשות.
דניאלה ואני מכירות כבר 12 שנים, דניאלה יקרה ללבי מאוד ולאחרונה היא עברה דירה מביתה המוכר והיפה לבית בכפר (למי שלא מכיר - דיור מוגן).
המעבר הקשה מדירת גן, מרווחת מאוד עם 4 חדרים, גינה יפיפיה ובריכה פרטית לדירת 2 חדרים קטנה לא היה פשוט.
רוב הציוד המוכר נמכר או נמסר והכל "נדחס" בחדר שינה אחד שהוא גם ספריה, גם פינת מחשב, גם מיטה, וגם ארון.
הבן של דניאלה קנה לה שולחן מחשב גדול מאוד שמעליו כוורת לספרים - היחידה הזו "סתמה" את כל האויר בחדר.
בנוסף לשולחן המחשב נכנסה גם יחידת מדפים שניקנתה באיקאה כחלק מהמזנון בסלון (היחידה לא התאימה למידות הסלון ולכן "נתקעה" בחדר).
נקראתי למשימה בדיוק כשדניאלה אמרה נואש ושהיא לא מרגישה "בבית" הכל צפוף וחנוק לה.
אז מה נתבקשתי לעשות?
1. לייצר תחושת חמימות בחדר - תחושה של בית
2. לתת מקום של כבוד לתמונות הממוסגרות רבות שיש ברשותה -או לפחות לחלקן - תמונות משפחה שחלק כבר אינם עוד.
3. "לפתוח" את החדר
4. להסתיר את ארגז התריס מבלי להחשיך את החדר
החלק הכי קשה היה, לעבוד עם מה שיש בשטח - למעט וילון, שידת לילה קטנה ומנורה לא קנינו שום פריט חדש ולא צבענו את הקירות.
אז איך אומרים...מה שלא עושה הטבע עושה הצבע!!!! וגם כמה מסמרים...
כי לפעמים כל מה שאפשר לעשות זה לסובב את המיטה ולשנות מיקום של דברים - פשוט אירגון מחדש.
מבט כללי על החדר לפני
חלק משידת המזנון שלא נמצא לה מקום
החלק העליון של שולחן העבודה - חסם את כל האויר בחדר
חיברתי בין שני החלקים ליחידה אחת.
הכוורת נותקה מיחידת העבודה, נצבעה בלבן והפכה ליחידה עצמאית כשהיא מתחברת ל"שארית המזנון".
כך היחידה עומדת בצד ולא מפריעה לזרימה בחדר.
התמונות קיבלו מקום של כבוד, המסגרות היו ברשותה ולא נקנה כלום חדש.
כדי לשמור על האור בחדר נתלה וילון גלילה חצי שקוף.
המיטה ושולחן העבודה שינו כיוון.
ואפילו אוסף הכפיות קיבל פינה מכובדת משלו בפינת האוכל :)
המקרה הזה קצת שונה, אם בד"כ אני מקטרת על פרוייקטים בלי תקציב, פה היה תקציב אבל הייתה בקשה שלא להחליף או לקנות דברים חדשים כדי "לשמר" את מה שיש כבר ובנוסף היו מגבלות של צביעת הקירות, בטיחות ולחצני מצוקה בחדר (תיכף תבינו) בקיצור גם אם רוצים אין הרבה מה לעשות.
דניאלה ואני מכירות כבר 12 שנים, דניאלה יקרה ללבי מאוד ולאחרונה היא עברה דירה מביתה המוכר והיפה לבית בכפר (למי שלא מכיר - דיור מוגן).
המעבר הקשה מדירת גן, מרווחת מאוד עם 4 חדרים, גינה יפיפיה ובריכה פרטית לדירת 2 חדרים קטנה לא היה פשוט.
רוב הציוד המוכר נמכר או נמסר והכל "נדחס" בחדר שינה אחד שהוא גם ספריה, גם פינת מחשב, גם מיטה, וגם ארון.
הבן של דניאלה קנה לה שולחן מחשב גדול מאוד שמעליו כוורת לספרים - היחידה הזו "סתמה" את כל האויר בחדר.
בנוסף לשולחן המחשב נכנסה גם יחידת מדפים שניקנתה באיקאה כחלק מהמזנון בסלון (היחידה לא התאימה למידות הסלון ולכן "נתקעה" בחדר).
נקראתי למשימה בדיוק כשדניאלה אמרה נואש ושהיא לא מרגישה "בבית" הכל צפוף וחנוק לה.
אז מה נתבקשתי לעשות?
1. לייצר תחושת חמימות בחדר - תחושה של בית
2. לתת מקום של כבוד לתמונות הממוסגרות רבות שיש ברשותה -או לפחות לחלקן - תמונות משפחה שחלק כבר אינם עוד.
3. "לפתוח" את החדר
4. להסתיר את ארגז התריס מבלי להחשיך את החדר
החלק הכי קשה היה, לעבוד עם מה שיש בשטח - למעט וילון, שידת לילה קטנה ומנורה לא קנינו שום פריט חדש ולא צבענו את הקירות.
אז איך אומרים...מה שלא עושה הטבע עושה הצבע!!!! וגם כמה מסמרים...
כי לפעמים כל מה שאפשר לעשות זה לסובב את המיטה ולשנות מיקום של דברים - פשוט אירגון מחדש.
מבט כללי על החדר לפני
חלק משידת המזנון שלא נמצא לה מקום
החלק העליון של שולחן העבודה - חסם את כל האויר בחדר
חיברתי בין שני החלקים ליחידה אחת.
הכוורת נותקה מיחידת העבודה, נצבעה בלבן והפכה ליחידה עצמאית כשהיא מתחברת ל"שארית המזנון".
כך היחידה עומדת בצד ולא מפריעה לזרימה בחדר.
התמונות קיבלו מקום של כבוד, המסגרות היו ברשותה ולא נקנה כלום חדש.
כדי לשמור על האור בחדר נתלה וילון גלילה חצי שקוף.
המיטה ושולחן העבודה שינו כיוון.
ואפילו אוסף הכפיות קיבל פינה מכובדת משלו בפינת האוכל :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה